שוב היה זה בשבת. ישבתי ב"שטמפפר במושבה" עם חברים מודאגים נוכח שובם העז של תהליכי שינוי אופיה של המדינה הדמוקרט-ליברלית שהכרנו. אותו אופי שהיינו משוכנעים, עד לפני שנתיים, שהוא יסוד מובן מאליו עליו אין כל עוררין. אחדים מחבריי קישרו זאת להעדר חינוך לדמוקרט-ליברליזם בחינוך הממלכתי. העדרו של זה הביא חילונים רבים מתחת לגיל 40 שלא להבין את גודל השעה ומשמעויות התהליכים. בינתיים, אבי מעוז שוב מתחמם על הקווים. בדרכו חזרה לממשלה, דורש הוא לקבל סמכויות פיקוח על תכני החינוך במערכת החינוך הממלכתי. נזכרתי בכתבה, אותה פרסמנו בעיתון "במושבה" באוגוסט 2023, אודות חזון חינוכי הנכון למושבה כמו גם לישובים הדומים לה באופיים הערכי-תרבותי. סיימנו אז את הכתבה במילים הבאות: זוהי, אם כן, קריאת כיוון לחזון חינוכי, מבוסס ערכים ליברליים-דמוקרטים. חזון התואם את אופייה ועברה של המושבה. חזון הנועד להתגבש לכדי תכנית פעולה קונקרטית ופרקטית למועצה הבאה - לישום גישה חינוכית בריאה, תואמת צורך וצופה פני עתיד". בחלוף למעלה משנה משינוי מבורך, בו בחרה המושבה בהנהגה חדשה המורכבת מדמויות המשתייכות במובהק לזרם הערכי-תרבותי המאפיין את רובה, ונוכח השסע הישראלי שלא אוחה אלא אף העמיק מאז 7.10, חשבנו, כי נכון לשוב, לעקוב ולעסוק בסוגיית עתיד החינוך במושבה. כזכור, בסקר שביעות רצון התושבים שנערך בראשית חודש דצמבר 2024 ופורסם בעיתון "במושבה", נסקר גם תחום החינוך. המדובר בתחום שעמד בראש סדר היום של רשימת ראש המועצה כצמן והבטחותיו לתושבים. בתחום זה קיבלה המועצה דירוג 8.2 שהיווה את אחד הדירוגים החיוביים ביותר בסקר התושבים. מניתוח התוצאות הוספנו כך: "נדמה כי ניתן להסביר את התוצאות החיוביות בתחום החינוך בכך שהתושבים נותנים אשראי רב יותר למועצה בתחום. שכן, ברור לתושבים - הגם שההבטחות הבחירות בתחום החינוך הרקיעו שחקים והתוצאות עדיין אינן מורגשות בפועל - כי מימוש ההבטחות בתחום זה אורך זמן, וכי יש לתת אשראי זמן נוסף למועצה". הבטחות הבחירות לשינוי בתחום החינוך אכן הרקיעו שחקים. בעמוד הבחירות: "החזון ותכניות העבודה שלנו" נמסרו לתושבים הבטחות קונקרטיות, מהן ניתן לזקק הבטחות בהירות, הניתנות אף למדידה: מערכת חינוך מובילה המהווה מופת, ומקור לגאווה באופן יחסי לכלל ישראל "מערכת חינוך איכותית ומובילה... אבן יהודה תהיה מופת חינוכי בישראל ושם נרדף למצוינות בחינוך. ההורים והתלמידים יהיו גאים בחינוך באבן יהודה" מערכת חינוך ממצת פוטנציאל לכל תלמידה ותלמיד, במטרה להכינם לאתגרי החיים בעולם משתנה "מערכת החינוך באבן יהודה תקדם למידה משמעותית, מכילה ואיכותית, תוך יצירת שוויון הזדמנויות ומיצוי פוטנציאל של כל תלמידה ותלמיד, ובכל גיל. תהיה זו מערכת חינוך שתתרום יותר מאי פעם בעבר, בהקניית מיומנויות, ידע וערכים לתלמידיה ולבוגריה, ובהכנתם להתמודדות עם אתגרי העתיד האישיים ואלה של החברה בכלל" הקמת תיכון עצמאי במושבה "סופסוף בית ספר תיכון שלנו... נשקוד על תכנון קפדני והקמה של בית ספר תיכון נוסף באבן יהודה" הפיכת "הדסים" לבית ספר מצטיין "הפיכת הדסים לבית ספר מצטיין -"ששת הממים" מעורבות. השפעה אמיתית של המועצה והקהילה על הנעשה בבית הספר. מורים. גיוס ושימור מורים איכותיים ביותר כמנוע החשוב באיכות החינוך. מימון. תקצוב ראוי לבית ספר מצטיין. תלמידי הדסים הם הילדים שלנו, ומגיע להם שנשקיע בהם. מיתוג. מתדמית מיושנת של בית הספר, לשדרוג ומיתוג הולמים, כמוסד חינוכי חדשני, איכותי ומוביל באזור כולו. מנהיגות. חופש עבודה למנהלים ולצוותי ההוראה. מצויינות. בהישגים, בערכים ובמעורבות הקהילתית" חיזוק חינוך בתי הספר היסודיים והמעבר לבית ספר שמונה שנתי "המועצה החדשה תשלים בדחיפות עליונה את המעבר (לבית ספר שמונה שנתי)... וכן תשקיע במיוחד בשכבות ז' ו-ח' על מנת להכין אותן היטב לתיכון. נתמוך בהרחבת מגוון תכנית מצוינות... הדגש יהיה על תכניות לשיפור האנגלית, חדשנות טכנולוגית ואומנויות... נעניק תקציב ייעודי להנהגות ההורים לצורך ניהול עצמי... נגביר את כמות שעות התגבור והתרגול בכל בתי הספר... נטמיע טכנולוגיות חדשניות המעצימות למידה" גיוון זרמי החינוך במושבה והרחבה שאפתנית של תכניות חינוך נוספות "בית חם לזרמים בחינוך... למגוון מסלולי הלימוד, הזרמים בחינוך, תכניות סיוע, העשרה וטיפוח לבני כל הגילאים ובכל הרמות... נחבק את הבית ספר הדמוקרטי... נסייע בהקמת כיתת מונטסורי באחד מבתי הספר ביישוב... נתכנן הקמת בית ספר ממלכתי דתי בישוב... נשקוד על פיתוח מרחבים קהילתיים תומכי חינוך כגון: מדיהטק, מדעטק, מייקרס, מרכז יזמות וחדשנות... נקדם תכנית לשדרוג ופיתוח הספרייה לכדי מרכז מידע וידע... מגוון רחב של תכניות רב תחומיות לכלל התלמידים ברמות השונות, כמו גם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאיים מהארץ והעולם... המועצה החדשה תקים מרכז תמיכה טיפולי, יישובי ואזורי..." כשנה חלפה מהיבחרה של המועצה החדשה. כעת ניתן למצוא כי חלק מהבטחות הבחירות בתחום החינוך נמצאות במסמך תכנית העבודה לשנת 2025, אותו פרסמה המועצה. גם במסמך זה, כבר בשקף: "חזון וערכי המועצה", מופיעה ההובלה ברמה הארצית בתחום החינוך כחזון וערך ראשון במיקום הופעתו. חשוב. גם בשקף: "יעדים אסטרטגים רב שנתיים", מופיע תחום זה בעצם ראשון במעלה (מצד ימין ולמעלה). ואולם, היעד האסטרטגי פחות קונקרטי בהגדרתו - "חינוך כנכס אסטרטגי חינוך איכותי המטפח מצוינות, חדשנות, מגוון וערכים". כך נכתב באופן שמאבד מהקונקרטיות ומיכולת המדידה. בשקף: "תחומי תוצאה ומטרות", ניכרת התרחקות נוספת משאפתנות ההבטחות ומהקונקרטיות המדידה. התוצאה הנדרשת מוגדרת כך: "התאמת מערכת החינוך לאתגרי העתיד ולמציאות המשתנה. יצירת אקלים חינוכי מיטבי. יצירת מגוון מענים לילדים ונוער". בפרק המפורט של תכנית העבודה, זה העוסק במפורט בתחום החינוך ("אגף החינוך"), כבר נמצא פירוט מבורך של: "יעדים, מטרות ומשימות". עיון מפורט בפרק תחום החינוך מלמד כי במסמך זה היעדים והמטרות כבר צנועים יותר ומוגדרים, בין היתר, כך: "עדכון התפיסה החינוכית, תכנון חטיבת ביניים, הקמת מרחבי למידה, הטמעת קידום כישורי שפה בגני החובה וכיתות א'-ב', שימור צוותי החינוך הקיימים, טיוב הנגשת מידע להורי החינוך המיוחד, הקטנת שיעור הנושרים, הדרכות להורי הגיל הרך, מפגשי פיתוח מקצועי של צוותי חינוך בבתי ספר, תכניות מענים לילדים בחופשות הקיץ ולחיזוק קשרים משפחתיים, הגדלת מספר המנויים בספריה והוספת מענים דיגיטלים במסגרתה". אם כן, המטרות והמשימות שהוגדרו לאגף החינוך במסגרת תכנית העבודה, צנועות מהבטחות הבחירות. המטרות והמשימות שהוגדרו צנועות מהחזון והיעדים השאפתניים ההופכים מערכת חינוך למובילה בישראל המהווה: "מופת חינוכי בישראל ושם נרדף למצוינות בחינוך", או כזו המאפשרת לכל תלמידה ותלמיד את מלא מיצוי הפוטנציאל, במטרה להכינם לאתגרי החיים של העולם המודרני המשתנה. ואולם, יש לי יסוד כן להאמין בכוונותיה הטובות של המועצה שנבחרה. לכן אני מקווה כי תכניות העבודה לשנים הבאות יעודכנו, וכך אכן יוגשם המהפך השאפתני, המתבקש כל-כך, שהובטח לתושבים בתחום החינוך. *** חשבנו כי נכון יהיה לשמוע גם את דעתם של "הלקוחות". אותם צעירים של מערכת החינוך במושבה – התלמידות, התלמידים, הבוגרות והבוגרים הטריים. חשבנו כי יש לשמוע ולהשמיע גם את דעתם אודות החזון, המטרות והיעדים. על המצב הנכחי, ואולי על זה המסתמן להבנתם ובראייתם. בחרנו לפתוח ברב שיח קהילתי פתוח אך קונקרטי, במספר מפגשים, אשר תמציתם ורוח דבריהם לפניכם ולשיפוטכם: כתלמידים ובוגרים טריים של מערכת החינוך במושבה, האם אתם חושבים כי מערכת החינוך במושבה, ביחס לישובים אחרים בישראל, נמצאת באחד המקומות הראשונים בארץ, כזו המהווה מופת, ומקור לגאווה? "אני זוכר שהייתי מתלונן על בית הספר וכזה, ואז היו אומרים לי, טוב, לפחות אתה לא בדרור. כאילו, דרור זה הגרוע שבגרוע... אז באזור לפחות, בשרון אנחנו בסדר גמור". "אני חושב שמבית הספר יוצאים הרבה אנשים חזקים, כאילו הרבה שמסבים גאווה לבית ספר, הולכים ליחידות מובחרות, גם למודיעין, גם קרבי. אני מכיר, הרבה בוגרים והרבה תלמידים שמכוונים גם לדברים הגבוהים, ככה אני רואה. זה לא שבית הספר הוא שמכוון אותנו להצלחה בהכרח. אולי המקום עצמו. אולי המשפחות עצמן". "היה משמח לראות שאנחנו נמצאים כבר בטופ 5 של החינוך בארץ. בוא, וגם מאזור, נגיד, כאילו, כפר הס, קדימה, כאילו צוחקים על בית הספר שלנו..." אז בראייה אזורית, וזה משהו שחלקכם אמרתם, בהשוואה אזורית אתם רואים אותנו במקום טוב, אולי הכי טוב. אך בהשוואה כלל ארצית, אז אתם בעצם אומרים שעוד יש לנו כברת דרך. "אני לא חושב שאנחנו בתוך החמש מערכות חינוך הטובות בארץ. אחלה מקום, אבל לא בטופ של הטופ, בית ספר סטנדרטי, מורים סטנדרטים". "אני, כבוגרת של המערכת כבר, ולומדת חינוך והוראה, אז יש לי פרספקטיבה. לוקחים אותנו להרבה סיורים בבתי ספר אחרים גם יסודיים וגם על יסודיים. הייתי גם בבתי ספר בגרמניה. וגם הייתי בביקור בהדסים, נגיד, בשנתיים האחרונות, יצא לי גם להיות גם קצת לראות. אנחנו הרבה פעמים כשבוחנים בתי ספר מסתכלים גם על המודל החינוכי, הפדגוגי, וגם על העצמה של סביבת הלימוד. יש קשר בין איך שהכיתה והמרחב נראה והשמיים הם הגבול. המבנה הזה של טורים של כיסאות ושיטות מיושנות לא קורה במקומות שהם בטופ 5 בוא נאמר. כן, כאילו מבחינתי, הטופ 5 אמור להיות ממש אחרת". "אני יודע שעברתי ללמוד בתלמה ילין – בטופ 8 של בתי ספר-בארץ, כאילו מבחינת ציונים ומצוינות, והוא לא כזה שונה מהדסים. אבל אני לא הייתי בהדסים, למדתי רק במגמה דיפלומטית של הדסים שהיתה משותפת לבית הספר הדמוקרטי בו למדתי ולהדסים". "לדעתי, בשלב התיכון, זה ממש תלוי כאילו מגמות. נגיד, אני במגמת ספורט - מגמה חדשה שנכנסה, וממש משקיעים בנו. כאילו, מביאים לנו פתאום פעילויות שלא מביאים לנו במגמות אחרות. נגיד, היום, סתם החליטו שיש תקציב והביאו לנו סדנת נשימות ואמבטיות קרח". האם, כבר נכון להיום, אתם רואים בבית הספר "הדסים" בית ספר מצטיין לכשעצמו, וביחס לתיכונים אחרים בישראל? "תלמה ילין עכשיו מוגדר בית ספר מצטיין, בהדסים, בדמוקרטי, לא הרגשתי חוויה משהו ממש שונה. מבחינת ההרגשה והחוויה זה: "the same shit", כאילו , אבל, לא יודע, נראה לי, הציונים זה אולי אחרת". "אבל יש שאלה של מה המדד למצטיין?" אז מה לדעתכם הוא באמת המדד לבית ספר תיכון מצטיין? "תלוי. שמסתכלים על מורים? שמסתכלים על תלמידים? כי ציונים ומורים זה מתכתב, כי אם אין לך מורים טובים אז..." "יש גם מורים מצוינים בהדסים יש מורים שאני מאוד מחובר אליהם, הלימוד שלהם משפיע ישירות על הציון שלי לטובה. אבל יש גם מורים שאני מרגיש שכאילו אני מושפע לרעה. יש מורים שמשקיעים, למשל יש לנו מורה לתנ"ך, שהוא מלמד באוניברסיטה ואתה רואה שהוא מביא לך ערך מוסף. ויש מורים שהם או מבוגרים, אז הם לא מבינים אותנו, או שהם באים להעביר את החומר בעיקר". "מבחינתי בית ספר מצטיין אני ישר חושב על ציונים". "אני חושב שזה בכלל קשור למערכת החינוך ותכנית הלימודים הארצית". "אני חושב על עוד ענין. אם ילד בא ומתלונן על הציונים שלו, זה אולי גם כי יש לו קשיים שצריך לטפל בהם. זה גם מתקשר לבית הספר מצטיין. האם לבית הספר אכפת בכלל מה תלמידים שלו?" מערכת מצטיינת, להבנתכם, נמדדת גם ברכיב הציונים כמדד משמעותי וגם מהתחושה של התלמידים שמתייחסים אליהם? "יש צפייה כזו שמאוד קשה למדוד. לנו חשוב למצוא מורה, שהוא גם אכפתי וגם בא עם תשוקה ורצון ללמד. בגלל כל הבלגן שיש ולא יודע מה, אני באמת מרגיש את זה, שמורים באים, כאילו להעביר את השיעור ויאללה..." "בבית הספר הדמוקרטי לא חוויתי את זה. בדמוקרטי זה פול תשוקה". "אני ממש מרגיש שבתלמה ילין למורים באמת אכפת". "אולי בגלל זה הם טוב בשמונה טופ!" ולענין אחר. מניסיונכם, מה דעתכם בנוגע למעבר לבתי ספר שמונה שנתיים, ולמעבר המתוכנן חזרה למתכונת של חטיבת ביניים? במפגש הזה נמצאים גם בני המחזור הראשון של השמונה שנתי וגם המחזור האחרון של השש שנתי, כך שהפרספקטיבה שלכם מעניינת. "להבנתי, במסלול השמונה שנתי, אז כאילו, הלימודים בכיתות: ז' ו-ח' אז אולי הלימוד היה קצת פחות רציני. כי זה כאילו היה, בתכלס, יסודי או המשך של היסודי". "כן, אני חושבת, שהיתי במחזור האחרון של השיטה השש שנתית, שהמסלול השמונה שנתי במובן מסוים פוגע. כי אם אתה נשאר בית הספר שלך ביסודי גם בכיתות: ז' ו-ח', אז יש כאילו רמה אחרת. ברגע שעברנו מ-ו', כאילו, לבית הספר של הגדולים וזה, אז כאילו הרגיש גם שאתה צריך יותר להשקיע ולהראות יותר נכונות ולהצליח. כי אתה כבר כאילו מתחיל את הבגרות שלך. פתאום אין צלצול, נגיד, שאומר לך להכנס לכיתה. אתה צריך להיות אחראי. ואתה יכול להבריז מתי שאתה רוצה. אתה צריך להיות אחראי על עצמך וצריך ללמוד". "השיטה הזו (השש שנתית מ.מ.) שבכתה ז' אני עובר. אני חושב שזה היה פחות טוב. פחות טוב". "אני דווקא עברתי רק בכיתה ט' כלומר למדתי במסלול השמונה שנתי, ובכיתות: ז' ו-ח', כשערבבו את השכבה מחדש, אז הכרתי את כל החברים שיש לי עד עכשיו כך שמבחינתי זה היה טוב לרכישת המאגר החברתי. עם חלקם אני בכתה גם אחרי המעבר להדסים בתיכון בכיתה ט', אז ערבבו אותנו שוב בגלל המגמות". אז למה בעצם בוצע "הערבוב" של השכבה בכתה ז', מבלי שבעצם עברתם בית ספר? "כן, זה היה מהלך חכם". "הם עשו כאילו הם עוברים. רק בלי לעבור". "נראה לי, כאילו, עשו את הערבוב בכדי לגוון עוד יותר. כן, לשנות. לא יודע. אולי בעצם..." ולעצם המעבר לכשעצמו בין השיטות (משש שנתי לשמונה שנתי ובחזרה) ישנה משמעות? "אני לא יודעת. אין לי חד-משמעית תשובה. אבל כן אפשר לחשוב על העניין שאם אם עושים שינויים לכאן או לכאן, אז זה לוקח המון זמן. נגיד, מורה, שלושים שנה לימדה כיתה ו' עכשיו אמורים לה את מלמדת ז'-ח', זה אירוע שאמורים להתכונן ולהכשיר אליו. זה קצת מעבר לחומר, כאילו, במתמטיקה. ובכלל, כאילו עניינים פסיכולוגים, סוציולוגים, מה קורה לילדים בגילאים האלה. זה אמור להילקח בחשבון. והשינויים, כאילו, הלוך וחזור. עליהם אני אומרת - רגע, אם הכינו אותנו כבר למשהו. לילדים זה בטוח בעייתי השינויים האלו. בכלל אמורים להסתכל לטווח ארוך קדימה. אבל במציאות זה לא יציב. ההסתגלות זה יותר רק מהחומר הלימודי, זה אירוע להבין את הילדים". האם, להבנתכם, בתי הספר הכינו אתכם בצורה מעולה או לפחות טובה, לאתגרי החיים הצפויים לכם: בצבא, באוניברסיטה, ובעולם התעסוקה המודרני והמתפתח? "למשל אנגלית. מאז שהייתי קטן צרכתי מדיה באנגלית וככה אחרי כמה זמן הייתה לי הבנה שוטפת של ההגיון של השפה ומשם פשוט ניסיתי ללמוד כמה שיותר מילים חדשות. עד היום, גם מלשחק במחשב". "תראה, את האנגלית בכלל אנחנו יודעים מיו-טיוב וטיק-טוק. אני לא יודע, כאילו, אם אנחנו מוכנים למציאות. נראה לי את המציאות של החיים אנחנו מקבלים לא מבית ספר, גם לראות את המציאות אנחנו רואים, כאילו באינסטגרם ובטיק-טוק". "את המציאות לא פוגשים בבית ספר". "אפשר להגיד שבבית ספר קצת התחילו באיחור. אבל הם כן מנסים לעזור לנו לצבא. וכאילו, מכינות ושנות שירות. אבל לא בבית ספר. לא יודעת לגבי אוניברסיטה ואחר כך בשנים של להרוויח כסף ושל עבודה". ולעניין ממש אחר ובהתייחס לשאלת היסוד המפלגת את ישראל - מהי, להבנתכם, דמוקרטיה-ליברלית? "דמוקרטיה ליברלית היא צורת ממשל שבה השלטון נבחר ע"י העם למען העם ויש דגש על ערך החירות (מהמילה ליברל)". מאיפה שלפת את ההגדרה המסודרת הזו? "מהאינטרנט..." "זה קצת לא ברור. אבל הרוב אמורים לדעת מה זה דמוקרטיה ליברלית בגדול. כאילו, נגיד מלמדים אותנו את זה באזרחות. הרוב המוחלט זה באזרחות, אבל זה גם עולה, נגיד, כאילו, בהיסטוריה". "אבל זה בגלל מה שקרה במדינה. נכון?" "יש על זה דגש נרחב (הדיבור מ.מ.) על הדמוקרטיה הליברלית. בכל מקום, נראה לי, בעולם, יש איזשהו בעיה. כאילו מרגישים שיש איזו לחימה או משהו, כאילו איזשהו, לא יודע, אפילו יותר חמור. כאילו הדמוקרטיות נמצאות במשבר בעולם". האם להבנתכם קיבלתם במסגרת בית הספר חינוך דמוקרט-ליברלי, ואם כן באיזה היקף? באילו כיתות ובאילו מסגרות הנושא בכלל נלמד? "כן". "אני גם, נראה לי שכן. המורה שלי לאזרחות. ממש וואללה. ממש כאילו, גונן צור, הוא ממש, הוא שולח לי פודקסים, כאילו, על השמאל, וזה..." למה אתה זה קורה לזה שמאל? "הוא לא מסתיר את זה. אני מאוד אוהב אותו אבל. הוא מאוד קיצוני לדעותיו כאילו, הדעות שלו. אבל אני לא קיצוני כמוהו, יש לנו ילדים שבבית ספר שלנו שאומרים שכהנא צדק, זה מטריף אותו הוא חייב לענות, אתה מבין?" אז מבחינתכם, החינוך דמוקרטי-ליברלי מגיע אליכם בעיקר במסגרת שיעורי האזרחות? "זה מגיע בעוד שיעורים. כאילו, לא רק באזרחות. גם בהיסטוריה על המהפכה הצרפתית נגיד. לי זה קורה אפילו במתמטיקה, כל משפט המורה מדבר על המצב במדינה והדעות הפוליטיות שלו. זה מגיע מהמורים. ברגע שזה בוער להם זה צף". "אני חושב שזה "MUST" במערכת חינוך, שהמורים יציגו את הדעות הפוליטיות שלהם". כלומר ניתן להבין שהחינוך לדמוקרטיה ליברלית - זה שמעבר לחומר הלימוד בשיעורי האזרחות - לא נובע מתוך מערכי שיעור יעודיים של מערכת החינוך הארצית או המקומית, אלא מיוזמות פרטניות של מורים. כלומר לא בגן, לא בבית ספר יסודי אלא רק במסגרת שיעורי אזרחות בתיכון, כפי שהיה, בעצם, בזמננו? "מורים רק אומרים את דעתם הפוליטית, על המצב בארץ. או על כל מיני מדינות אחרות". "בבית ספר, במבחנים באזרחות זה הכל על דמוקרטיה ליברלית". "זהו, באזרחות היה לנו מבחן והיה שאלות רק על כאילו, נגיד, ילדים ימניים אמרו שהיה שאלות מאוד על שמאל". מי הכניס לכם לראש שהשאלה המפלגת את החברה היא שמאל מול ימין? הויכוח הרי אינו בין שמאל וימין. הויכוח הוא בין שיטה דמוקרטית-ליברלית לבין משטר סמכותני וריכוזי. "אני לא חשבתי על זה במילה (בהגדרה, מ.מ.) אבל זאת אומרת, הם חשבו ככה, וידענו שאני אומרת ימניות כי הם רבו על זה באזרחות. ואז הם אמרו, כאילו, היה באמת קשה לענות על זה במבחן". (לומד בתלמה ילין): "הנה, זה נגיד מעבודה במחשבת ישראל בו ביקשו מאתנו לנתח טקסט. זה טקסט של לייבוביץ', אקרא לכם: "חסד עשה הקב"ה לבני האדם וכאשר יש להם שפות שונות, תרבויות, השקפות, דעות, אורחות חיים ומשטרים שונים. התמודדות ועימות בניגודים אלה הם המונעים שליטת גוף מרכזי אחד, שהוא תמיד שלטון רודני על כל האחרים..." אצלנו בתלמה נכנסים לנושא לעומק בשיעורים נוספים". מלבד מסלולי החינוך הממלכתי המרכזי בבתי הספר היסודיים במושבה ובתיכון "הדסים", אילו עוד מסלולי חינוך אתם מכירים הפתוחים בפניכם במושבה? "יש כמה בודדים שלומדים בבית הספר האמריקאי. אבל הרוב הגדול שם הם ילדים של דיפלומטים, שגרירים ואנשים מחו"ל. זה לא באמת מיועד לתושבי המקום". "יש גם את בית הספר הדמוקרטי שבפועל בתוך קמפוס הדסים, אבל מדובר בכ-40 תלמידים בלבד בשכבה, כשמתוכם אולי רק 10 או גג 15 מאבן-יהודה" "הקבלה לדמוקרטי נעשית בהגרלה, אז לא כולם מתקבלים. גם מי שרוצה מהמושבה לא בטוח נכנס. חלק מוותרים מראש". באיזו מידה מסלולים נוספים דוגמת מסלול חינוך דמוקרטי, מונטסורי ומסלול חינוך אקסטרני היו מוכרים ופתוחים עבורכם ועבור חבריכם, מה השיעור האחוזי שהיו פונים למסלולים חלופיים אלו והאם היתם מעוניינים בעוד מסלולים ואם כן אילו? "בית הספר הדמוקרטי אמור לעזוב את מתחם הדסים, בגלל בעיות ביוב ותשתיות, אז זו גם לא באמת אופציה לתלמידים מאבן יהודה". "בסוף רוב הילדים מאבן-יהודה לומדים בהדסים, אולי 10 אחוז בלבד יוצאים למשהו אחר". "מי הולך למסלול אחר? - זה לרוב כי הוא יודע מראש שהוא רוצה משהו אחר כמו אומנויות. יש תלמידים שהולכים לתלמה ילין או לכפר הירוק מהסיבות האלה". מה לגבי מסלול אקסטרני? "יש בודדים כאילו שהולכים לאקסטרני. כן, זה פרויקט "הילה". "מי שזה מתאים לו פשוט הולך, לא מדברים על זה הרבה". האם הייתם מעוניינים במסלולים נוספים? ואם כן באיזה סוג? "כן. היה טוב אם היה מסלול דמוקרטי פתוח באמת. בלי הגרלה, עם אפשרות לכל תלמיד שמעוניין ללמוד כך". "אבל אולי לפני שמרחיבים עדיף לשפר את מה שכבר קיים בהדסים. למקד, למקצע". אז בעצם, האם אפשר לומר שתלמידי אבן יהודה עומדים כיום מול אפשרות אחת בלבד - תיכון הדסים? "כן. בתכלס זה מה שיש. זה או הדסים או לצאת החוצה". *** לדידנו, אנחנו סבורים כי כבכל תחום, גם בתחום החינוך, נכון יהיה כי החזון, המטרות, היעדים, תכנית הפעולה והמדיניות - יגזרו כולם מהשקפת עולם ערכית. לא ראוי להסתפק ברצון כללי, ומובן מאליו של הורים, לחינוך מצוין וממצה פוטנציאל לילדיהם. על כך כתבתי בעבר כך: "אבן-יהודה שאנחנו אוהבים היא מושבה ליברלית ודמוקרטית במהותה. על מנת לשמרה ולפתחה ככזו, ביחוד נוכח התהליכים בחברה הישראלית, נכון יהיה להחזיק בגישה חינוכית ולגבש תכנית חינוכית המבוססת על חזון ערכי של חינוך ליברלי דמוקרטי במהותו. חזון חינוכי שכזה אף מתכתב היטב עם הגישה החינוכית שבבסיסה החירות לפיה: "לכל אחד מהילדים, יש דרך יחודית ללמוד, וזכות מלידה לקבל חינוך, שבראש ובראשונה מבוססת על אמון ואמונה גדולים בילדים, ומכאן גם בבני אדם בכלל". בכתבה אותה קראתי וציטטתי אודות מערכת חינוך יחודית בעיר רג'יו באיטליה, אף נכתב כך: "החלק המכונן והבלתי-רגיל בהיסטוריה של רג'יו הוא שהגישה החינוכית הייחודית, המתקדמת לזמנה (ולמעשה גם לזמננו), אומצה באופן מלא על ידי העירייה והפכה לגישה החינוכית העיקרית בעיר... העיר הידועה היום באיטליה כאחת הערים הטובות ביותר לחיות בהן... (בה) סטטיסטיקה מעודדת של אריכות ימים, משטר מקומי יעיל ושירותי רווחה שופעים ואיכותיים." אני סבור כי יש ללמוד ממודלים מוצלחים ולהעתיקם, תוך התאמה לתנאי הארץ ותושביה. אולם למעלה מכך, ברור לי כי הרשות המקומית, היא אולי המחסום האחרון לשימור המורשת הליברל-דמוקרטית שביסוד אופי המדינה הנכחי. לרשות המקומית נועדה משימה מרכזית בשימור וביסוס האוטונומיה הליברל-דמוקרטית של האזרחים החיים בישובים דוגמתנו. רשויות מסוימות כבר החלו להתארגן ולשקול הקמת מעין מועצת הרשויות הליברליות וגם להנחיל לילדים חינוך לערכים ליברל-דמוקרטים. לצורך הגשמת משימה זו, נכון לפעול לגיבוש וישום גישה חינוכית ישובית המבוססת ערכים וחזון אסטרטגי. ובמושבתנו - גישה ותכנית, שחזונה הערכי הוא חינוך דמוקרטי-ליברלי לילדי המושבה. חינוך המבוסס, הלכה למעשה (ולא רק בתיאוריה), על אמונה באדם ובילדים, כל אחת ואחד בדרכם היחודית, תוך פיתוח מגוון אפשרויות ומסלולי חינוך: ממלכתי קלאסי (בשליטה מלאה ועצמאית של המועצה בשים דגש על ערכים ליברליים וחינוך טכנולוגי מתקדם), דמוקרטי (רחב מזה הקיים, באימוץ ותמיכה כלכלית נדיבה של המועצה) ואקסטרנית (תיכון אקסטרני מתקדם וחדש במושבה, בשיתוף המועצות האזוריות). וכל זאת בשים דגש ותוך הטמעת תכנים המחנכים לערכים ליברליים ומלמדים דמוקרטיה מהותית מהי.